מצב רוח טוב

26 תגובות

1. מאת שי:

   22 בספטמבר 2010 בשעה 16:52

   ראשון!
2. מאת גיא:

   22 בספטמבר 2010 בשעה 17:10

   אדיר! כל כך שווה לחכות לזה שבוע שלם כל פעם.
3. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

   22 בספטמבר 2010 בשעה 18:23

   גיחכתי
4. מאת פעם טבעתי למוות:

   22 בספטמבר 2010 בשעה 18:31

   אף פעם לא הבנתי איך מצטיידים במצב רוח.
5. מאת רותם:

   22 בספטמבר 2010 בשעה 19:11

   איזה חוסר דיוק! לא כתוב "הכניסה לבעלי מצב רוח טוב בלבד" אלא "נא להצטייד במצב רוח טוב". לדעתי, יש כאן בהחלט מקום לתביעה בשל אפליה.
   .
   .
   .
   "ביום שישי יצאתי עם כמה חברים למועדון", סיפר ג', חייל קרבי המשרת בעזה ושמצב רוחו אינו נוטה להיות מרומם. "המאבטח לא הכניס אותנו. הוא אמר לנו שזו מסיבה למוזמנים בלבד, אבל ראיתי בפירוש אנשים שהגיעו אחרינו ובלי הזמנות - ונכנסו. שלא ימציא סיפורים, אני יודע טוב מאוד שזה בגלל שלא היה לי מצב רוח טוב!"
   "לא יעלה על הדעת", אומר ת.אב בצע, עורך דינו של ג', "שבמדינת ישראל יפלו אנשים על רקע מצב רוח. לנו, שעברנו את השואה. זו פשוט בושה."
   מהמועדון נמסר: "ג' הגיע ביום בו היתה במועדון מסיבה סגורה. לאנשים שהוכנסו ללא הזמנות, לכאורה, חיכתה הזמנה בפנים. אין ומעולם לא היתה מדיניות של הכנסת אנשים על פי מצב רוחם."
6. מאת איתי:

   22 בספטמבר 2010 בשעה 21:22

   רותם היקר\ה,
   נא להצטייד בחוש הומור.
7. מאת רותם:

   22 בספטמבר 2010 בשעה 23:29

   איתי,
   אתה מדגים את הטענה שלי!

   אני חסרת חוש הומור, ובכל זאת הכניסו אותי. כי ביקשו להצטייד בחוש הומור, לא אמרו שזו חובה!
8. מאת יובל:

   22 בספטמבר 2010 בשעה 23:44

   אוי, גדול.

   קומיקס על יום הולדת בדיוק ביום ההולדת שליXD האירוניה?
9. מאת אמיר:

   23 בספטמבר 2010 בשעה 3:14

   אחלה תגובה רותם.

   יובל תלמד שוב מה זה אירוניה…..
10. מאת יובל:

    23 בספטמבר 2010 בשעה 13:45

    לאמיר: אוקיי, אז אולי צירוף מקרים יותר יתאים.
11. מאת ירחם:

    23 בספטמבר 2010 בשעה 21:14

    אני שונא את כולכם.
    אני אוהב את הקומיקס.
12. מאת שירה:

    23 בספטמבר 2010 בשעה 22:18

    מסכן. בא לי לתת לו חיבוק.
13. מאת ריסיק:

    24 בספטמבר 2010 בשעה 16:05

    קראתי את כל הקומיקסים שלך מההתחלה ועד הסוף… בשביל להגיע לרגע הקסום הזה ולראות עד כמה השתנה ההומור שלך מאז 2009… לא השתנה הרבה… אבל עדיין מצחיק!
14. מאת sened:

    24 בספטמבר 2010 בשעה 17:40

    מציאות נשכנית
15. מאת עמית:

    25 בספטמבר 2010 בשעה 21:04

    קראתי באודות שאתה ממורמר. חבל. זה משמים להיות ממורמר וחוץ מזה יש לך בכלל סיבה לחייך. אתה מצליח לתקשר עם העולם
16. מאת איתי:

    26 בספטמבר 2010 בשעה 22:16

    רותם, אחת-אפס לך.
    ניפגש בקומיקס הבא.
17. מאת איתי:

    26 בספטמבר 2010 בשעה 22:17

    עמית, תתאבד.
18. מאת אובמה השחור:

    27 בספטמבר 2010 בשעה 5:37

    יבש!…
19. מאת Kelso:

    27 בספטמבר 2010 בשעה 15:25

    מעולה!!!
    admin, תמסור לכותב שהוא התעלה על עצמו!
20. מאת admin:

    27 בספטמבר 2010 בשעה 19:15

    אני אמסור לעצמי בהקדם.
21. מאת שירי:

    27 בספטמבר 2010 בשעה 21:28

    זה היה טוב!
22. מאת ג'ירפה נמוכה:

    29 בספטמבר 2010 בשעה 18:20

    אהבתי. לא היו מתים הפעם.
23. מאת גיא:

    29 בספטמבר 2010 בשעה 19:46

    היה ילד שהופלה לרעה בגלל שיש לו דיכאון קליני! זה יותר גרוע ממתים! למתים לא אכפת שהם מתים! בגלל זה זה גם מצחיק יותר!
24. מאת שיר דויטש:

    6 באוקטובר 2010 בשעה 9:41

    פתאום קלטתי שהילד הזה ממש נראה כמו משה נוסבאום.

    לא פלא שהוא בדיכאון קליני…
25. מאת בוט:

    6 בינואר 2011 בשעה 0:10

    מסכן
26. מאת כותב יקר:

    9 במרץ 2011 בשעה 15:23

    אני נהנה לראות את הקומיקס שלך ואת הדרור שאתה נותן ליצירתיות שלך,אבל תעשה טובה,תסגור את האופציה של תגובות הגולשים,הם פשוט עושים עוול לקומיקס בתגובות שאינן קשורות לנושא או שסוטות לחלוטין ממנו,עסוקים בוויכוחים עצמיים ובביקורת דרקונית. למה לך לצפות בזה? כל החארות פה ממש מעצבנים