הקלישאה הרדיואקטיבית

38 תגובות

1. מאת ראשון:

   9 בפברואר 2011 בשעה 17:46

   ידעתי שזה עכשיו או אף פעם.
2. מאת ניר:

   9 בפברואר 2011 בשעה 18:19

   לשלב בין גיבורי-על ותוכניות ריאלטי?
   אני חושב שעכשיו עשית הכל
3. מאת ירון קפלן:

   9 בפברואר 2011 בשעה 18:20

   נראה לי שאפשר לעשות הרבה סופים אלטרנטיביים לקומיקס הזה.
4. מאת אלי:

   9 בפברואר 2011 בשעה 18:32

   למה תמיד כשמישהו נוגע בקלישאה רדיו אקטיבית הוא מקבל כוחות על ?

   הוא לא יכול היה לקבל סרטן או משהו נורמאלי ?
5. מאת דורי:

   9 בפברואר 2011 בשעה 18:45

   @אלי, ראה
   http://www.ho-lo.co.il/archives/198
6. מאת מותק של גבר:

   9 בפברואר 2011 בשעה 18:52

   זו בכלל לא קלישאה רדיואקטיבית.
   קלישאה רדיואקטיבית זה אם גם היו צומחים לו זוג שדיים ענקיים והוא היה מסתובב בביקיני כל היום.
7. מאת מתן:

   9 בפברואר 2011 בשעה 19:00

   היי, שום דבר אישי ירון. פשוט הלכתי עם האמת שלי.
8. מאת עומרי:

   9 בפברואר 2011 בשעה 19:07

   שמתי לב שאתה משתמש בשם "אלברט" יותר מהמקובל. יש סיבה לכך?
9. מאת דורצח:

   9 בפברואר 2011 בשעה 19:24

   יש היקף מקובל לשימוש במילה "אלברט"?
10. מאת lol:

    9 בפברואר 2011 בשעה 19:45

    דורצח!
11. מאת פעם טבעתי למוות:

    9 בפברואר 2011 בשעה 20:04

    פחח……. נעליים נוחות, לאיזה בנאדם רגיל עם מחשבות רגילות יש נעליים נוחות, הקומיקס הזה לחלוטין לא תקף במציאות!
12. מאת רותם:

    9 בפברואר 2011 בשעה 20:17

    @פעם טבעתי למוות,
    זה בדיוק מה שאני חשבתי! יתר על כן, גם אם יש לו נעליים נוחות, למה שיחשוב על כך. וגם אם הוא חושב על כך, למה שיאמר זאת בקול רם? נראה חשוד.

    יתר על כן, הקומיקס הזה סותר את עצמו: אנחנו מתחילים מבנאדם רגיל עם חיים רגילים, ומסיימים באדם ללא יכולת לבטא מחשבה מקורית משל עצמו. האין זו ההגדרה של אדם "רגיל" עם חיים "רגילים", כזה שנוהר אחרי שאר העדר ולא טורח לפתח מחשבה מקורית?
13. מאת שי:

    9 בפברואר 2011 בשעה 20:41

    מתמודד בתוכנית ריאלטי? מוות נוראי
14. מאת רותם:

    9 בפברואר 2011 בשעה 20:42

    אגב, עדיים לא הבנתי את הקומיקס מלפני שני קומיקסים!
    http://www.ho-lo.co.il/archives/530
    לא אנוח ולא אשקוט, עד שמישהו יסביר לי מה, לעזאזל, קורה שם, למה הם מתחתנים ולמה היא מבואסת.
15. מאת מתן:

    9 בפברואר 2011 בשעה 20:56

    אני ממש מצטער, אבל מת מסרטן זה סיום כל כך הרבה יותר מוצלח
16. מאת Nillie:

    9 בפברואר 2011 בשעה 21:28

    אתה תמיד יכול לשלב: משתתף בתוכנית ריאליטי, שגוסס מסרטן במהלך התוכנית, ואז מת.
17. מאת איתי:

    9 בפברואר 2011 בשעה 21:36

    רותם, מה לא הבנת? גברים לא מסוגלים לאהוב.
    הנעליים שלי נוחות.
18. מאת רותם:

    9 בפברואר 2011 בשעה 21:40

    איתי, לא הבנתי למה היא מתחתנת איתו, ולמה היא עצובה בחופה.
    הכפכפים שלי סבבה, אבל לא ממש מחממים בחורף. ונעלי הבית שלי לא נוחות, ובכל מקרה לא מחממות. (זו מחשבה מקורית של אדם רגיל! או שלא.)
19. מאת שם:

    9 בפברואר 2011 בשעה 21:48

    אני לא מנסה לרמוז שום דבר על נוחות הנעליים שלי, אבל xkcd מוציא שלושה קומימקסים בשבוע.
20. מאת מתן:

    9 בפברואר 2011 בשעה 21:58

    יש לך את ברכתי להקים וובקומיק ולעדכן שלוש פעמים בשבוע.
21. מאת צפוני אמיתי:

    9 בפברואר 2011 בשעה 22:05

    רותם, היא עצובה בגלל שהיא הייתה צריכה להתחתן איתו, בגלל שהיא לא מצאה הסבר הגיוני יותר לאהבה ממבט ראשון.

    או לפחות ככה נראה לי..
22. מאת מישה:

    9 בפברואר 2011 בשעה 22:35

    מגניב, אבל ממתי חברי מונטי פייטון מוצגים באתר למעלה?
23. מאת רותם:

    9 בפברואר 2011 בשעה 23:34

    איתי, צפוני אמיתי,
    תודה על ההסברים. אני חושבת שהבנתי: היא הבינה שבשביל גברים, אהבה = רצון לסקס. לכן הבינה שאם היא רוצה להתחתן, היא צריכה להתפשר ולהתחתן עם מישהו שרוצה סקס איתה.
    קודם זה היה לא מובן ולא מצחיק, עכשיו זה סתם לא מצחיק.

    אבל הנוכחי דווקא חביב. אולי אם הייתי מכירה תכניות ריאליטי זה היה מצחיק אותי יותר, אבל שיהיה.
24. מאת ניר:

    10 בפברואר 2011 בשעה 1:57

    שאלה:
    לכמה אנשים הקומיקס הזה גרם לחשוב אם הנעליים שלהם נוחות?
25. מאת עומר:

    10 בפברואר 2011 בשעה 2:17

    "לשלב בין גיבורי-על ותוכניות ריאלטי?
    אני חושב שעכשיו עשית הכל"

    הוא לא שילב ריאליטי ושואה..

    (או אפילו - ריאליטי, שואה, ופיראטים!

    תחשבו כמה הרבה יותר טוב היה יכול להיות הריאליטי הדבילי ההוא של הפיראטים, רק עם ניצולי שואה?)
26. מאת אורטלה:

    10 בפברואר 2011 בשעה 9:23

    מממ.. רדיאואקטיבי..
27. מאת אבינעם:

    10 בפברואר 2011 בשעה 19:33

    מתמודד באח הגדול שהודח: "צפיתי שהכל יכול לקרות". סיפור אמיתי.
28. מאת איתי:

    10 בפברואר 2011 בשעה 23:12

    רותם, אני שמח שאת שמחה. זה באמת לא היה מצחיק.
    מתן\אדמין יקר, יש לך במקרה קומיקס מוחבא פה איפשהו על מישהו שהוא חייל משוחרר ועני (או סטודנט, לבחירתך) שתופס טרמפים ותקוע לדבר עם זה שמסיע אותו ולא קשור אליו על כמה שקר\חם אבל לפחות יש רוח\אין גשם בחוץ?
    כי עם כל הכבוד לנעליים שלי, למי יש כח ללכת לעבודה ברגל?
    וזה היה קורה לי בין 6-12 פעמים בשבוע ובכל פעם מחדש עלה לי ענן כזה עם המחשבה (המקורית) "אני רוצה למות".
29. מאת ניר:

    10 בפברואר 2011 בשעה 23:16

    עומר, אני חושב שברגע זה נתת למתן רעיונות לסטריפים לחודשיים הקרובים
30. מאת דניאל:

    11 בפברואר 2011 בשעה 5:04

    מתן, קומיקס חזק.
    זה מוזר, הוא לא זה שהכי הצחיק אותי מהדברים שעשית, אבל זה השני שמצאתי לנכון לשמור למחשב שלי…
    הראשון הוא http://www.ho-lo.co.il/archives/440
    אין לי מושג מה זה אומר עליי
31. מאת נועיה:

    11 בפברואר 2011 בשעה 19:06

    זה כזה אדיר שירון קפלן הגיב לקומיקס הזה!
32. מאת אנה:

    13 בפברואר 2011 בשעה 20:36

    חבר שלי שונא אותי על זה שאני אוהבת את הקומיקס הזה…
    עוד מעט מתוכנן בישבילי גם נידוי חברתי.(אני אופטימית..מה שנקרא)
33. מאת עמית:

    15 בפברואר 2011 בשעה 13:13

    אתם כאלה בורים. "הנעליים שלי נוחות" זה ארמז לסיפור הקצר "פרנהיים" של עגנון בו הגיבור חושב על הנעליים הישנות והנוחות שלו בשאיפה לחזור לחיים הישנים שלו ולא לשנות דבר, כאשר לקראת סוף הסיפור הוא מתחיל לפקפק בנוחות הנעליים במעין סגירת מעגל שמסמלת את הרצון שלו לפתוח דף חדש בחייו.

    ואפשר לעשות תחרות של סופים אלטרנטיביים לקומיקס, אני למשל הייתי מכניס בפריים האחרון את "איש הברווז!"- אמו בת אנוש ולאביו הייתה תחפושת של ברווז במחסן
34. מאת כן,כן, זה אני:

    16 בפברואר 2011 בשעה 16:01

    חזרת לבדיחות של גיבורי על!!!!

    אני לא יודע אם להיות מאושר או לא
35. מאת רותם:

    16 בפברואר 2011 בשעה 23:19

    קצת באיחור, אבל:
    ניר, לי זה גרם לחשוב על הכפכפים שלי. זה נחשב?

    שם,
    XKCD, בניגוד לאווז המבולבל, לא הכי מצחיק.
36. מאת איתן:

    20 בפברואר 2011 בשעה 15:44

    "גלעד שליט עדיין חיי"
37. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    1 במרץ 2011 בשעה 4:58

    לתומי חשבתי שהוא הפך ל"סופר יאיר לפיד"
38. מאת מישהו:

    16 במרץ 2011 בשעה 23:10

    עליך לכתוב "רצפה"- ללא יוד. התבייש לך, חוליגן!