ככל שהזמן עובר אז הוא נהיה יותר מאושר-הוא מדוכא בגן ועובר תהליך כלשהו שגורם לו להיות זקן שמחייך בניגוד גמור לתחושת הפספוס הזהה לזו שבשיר ואולי לא היו הדברים מעולם
אז, כמה דברים: קודם כל אני שמחה לגלות שידיים מטרידות זה דבר שנולדים איתו, זה לא מתפתח עם הזמן..
שאלה- האם הציור מהגן מבטא את רגשותיו על התמימות והרוך שהוא חש כעובר?
עוד שאלה- האם הוא יראה את רגשותיו לגבי הספר התמים שלו בכתובת נאה על המצבה שלו?
לאיתי: תיזהר, אני יודע איפה אתה אוכל בורקס בצהריים חמישי בצהריים.
חוץ מזה: תיזהר, למה ש'ליאחש'לורובה! (פירושו: יש לי אח יש לו רובה, בערסית{ערסית: השפה של הערסים}).
גם ג'יי קיי ראולינג חשבה ככה ואז
עכשיו אני מבין למה כל כך הרבה אנשים "מוצאים את מותם" בסמוך להוצאת הביוגרפיה… חשוד מאוד
ספר זו ההתפתחות הטכנולוגית אחרי בלוגים?
מעולה! ממש אהבתי.
אני אוהב את הסטריפים בסגנון של 'מקם את עצמך על הציר'
מבריק…אני חייב לכתוב את זה בתגובה הזו..
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אהבתייייייייייייי
פשוט מבריק
not enough hitler i believe
זה היה פשוט נהדר, ואני מותשת מדי מכדי לבטא את התענגותי על הפשטות במילוליות יצירתית יותר.
אצלי זה קרה קצת שונה:
הציור הזה שצירתי בגן ממש כישרוני ומדהים! אני חייב לכתוב על זה ביומן שלי!
היומן שכתבתי ביסודי כול כך פילוסופי ומעמיק, אני חייב לכתוב על זה בבלוג שלי!
הבלוג הזה שכתבתי בתיכון כול כך מעניין וידידותי, אני חייב לכתוב על זה בספר שלי!
וואו! מסתבר שאני אדם עמוק, מעניין, חכם, ידידותי, מוכשר, אהוב ונערץ!
רק רגע, למה לאוטוביוגרפיה שלי קוראים: חייו של יוסי נומינגטון? אה! זה לא הספר שלי….
אתה יודע מה הבעיה באתר הזה? שאתה לא מגיב על התגובות! אם לא הייתי פיל וורוד שרוקד סמבה, הייתי נעלב.
גדול !
אבל מה הוא מחזיק שם בפאנל האחרון ??
ככל שהזמן עובר אז הוא נהיה יותר מאושר-הוא מדוכא בגן ועובר תהליך כלשהו שגורם לו להיות זקן שמחייך בניגוד גמור לתחושת הפספוס הזהה לזו שבשיר ואולי לא היו הדברים מעולם
שכחתי לתחום במרכאות אבל רובכם מכירים את השיר
איך הוא יכול לכתוב כל כך הרבה עם 3 אצבעות וחצי בכל יד?
ומה הלאה? כתיבה בחול הים? זה פחות בזבוז זמן
אני אגיב על התגובה שלך ,smisipawer!
אתה לא מצחיק. בכלל.
מאוד אהבתי את השינוי בתסרוקת של הבחור. ככל שאתה מתבגר - השיער נוטה לשביל בצד. ריאליזם
חייו ומותו של אהרון ידמפלצת
הכנסתי כתובת מייל וקיבלתי אישור על ההרשמה, ואיכשהו אני לא מקבלת כל אימייל לגבי עידכונים.
מוזר… תשלחי לי מייל: admin@ho-lo.co.il
אז, כמה דברים: קודם כל אני שמחה לגלות שידיים מטרידות זה דבר שנולדים איתו, זה לא מתפתח עם הזמן..
שאלה- האם הציור מהגן מבטא את רגשותיו על התמימות והרוך שהוא חש כעובר?
עוד שאלה- האם הוא יראה את רגשותיו לגבי הספר התמים שלו בכתובת נאה על המצבה שלו?
נהדר!
מוזר,
והנה אני חשבתי שהוא יתאבד.
זה מצחיק כי זה נכון…
ממתי ילדים קטנים כותבים ביומן על ציורים, בדר"כ הם דורשים שהוריהם יתלו אותם על המקרר.
עדין… התאבדות או לחלופין התרסקות פסנתר ממרומי קומתה של גברת פלפלת על המסכן יכלו להוסיף נפח לעניין.
אולי אני סתם קטנונית כי לא ציירתי ציורים לא כתבתי יומנים ולא פתחתי בלוגים..
אבל היי! אני קוראת קומיקס.. גם משהו.. לא?…
לאיתי: תיזהר, אני יודע איפה אתה אוכל בורקס בצהריים חמישי בצהריים.
חוץ מזה: תיזהר, למה ש'ליאחש'לורובה! (פירושו: יש לי אח יש לו רובה, בערסית{ערסית: השפה של הערסים}).
בתמונה הבאה הוא רץ עם הבולבול בחוץ אחרי הספתות בבית אבות.
אהבתי אהבתי לא רגע…. בעצם זה כל כך נכון!!!רגע בעצם לא כל כך וגם פחות אהבתי במבט שני הו לא!! רגע בצעם …..וכן הלאה
מעולה!
הידיים שלו מפחידות!!!!
אההההה!!!!
אם אתם חושבים שהידיים שלו מפחידות אתה צריכים לראות את הפות שלו!
כל אנשי הצחיקי-בדיחי (ידיים מוזרות, רגליים מוזרות, יציבה עקומה ועוד ניטפוקים לא רלוונטיים לגבי הציורים), אתם מה זה מעייפים.
סתם, שתדעו
smisipawer היקר,
לך וגדל לך חוש הומור.
בברכה, איתי.
אני רוצה כפתור +1
אני רוצה אחד כזה הביתה.
איך גיליתי אותך רק היום. בא לי למות
באמת שצחקתי, בקול רם. אני מדוכא וצוחק בו זמנית, הרגשה מוזרה…