מה אפשר לעשות? אפשר לחקור את העולם ואת עצמך, לנסות לחיות את הרגע, להשלים עם עצם הווייתך כי זה דבר שלא יחזור על עצמו - לא שזה קל אבל זה שווה את זה.
אתה מיוחד כי פשוט אין עוד אחד שיהיה בדיוק כמוך, שיחווה את הדברים ומרגיש כמו שאתה, שתופס את העולם בצורה מסויימת כמוך.
ויש כל כך הרבה דברים דפוקים בעולם וכל כך הרבה אנשים שחושבים שהם דפוקים או שפשוט עדיין לא שמו לב, ואפשר לשנות את זה ביחד.. האפשרות לשנות דברים ולתת את הייחודיות שבך כדבר משפיע על המציאות זה בדיוק מה שכן יכול לתת משמעות… ואתה ממש לא חייב להיות כל כך לבד. למרות השוני והבלבול אנשים יכולים גם להזדהות אתך ולהיות אתך במה שתרצה לעשות.
הסוגייה הזו העסיקה אותי בערך חצי מהחיים: מה יש לי לכעוס על אנשים שצופים בטלוויזיה ומתים מבפנים כמעט מאז לידתם, כשגם אם הם כולם יתחילו לבנות קטדרלות למפלצת הספגטי ולצייר קפלות עם פורנו באיכות HD תוך כדי כתיבת סונאטה לקוורטט כינורות; לא תהיה לזה כל משמעות - בטוח לא יותר מלצפות בטלוויזיה.
כיום אני מתייחס להבנה הזו כדי לבטל כל טעות שאני עושה בחיי וזה מאוד מקל.
(The world as will and representation, לא?)
אני חייבת להעיר שהבחירה שלך בייצוג המין האנושי בגבר הטרו-נורמטיבי לבן היא בחירה נושנה ואין יצוג של גזעים ומגדרים אחרים לרוב אצלך מה שקצת מבאס.
חוץ מזה הקומיקס גאוני.
אני חוששת שככל שאני ממשיכה לקרוא בתגובות, כך הפואנטה המבדרת של הקומיקס נהרסת וזה מכריח אותי לחשוב על זה מנוקדת מבט רצינית לחלוטין. אז 10 נקודות על כישורים מחשבתיים ו100- על חוש הומור. וגם זה נאמר בהומור. עדיף לי להשתעשע ואז למות מאשר סתם למות משיעמום.
בניגוד לאיש בקומיקס. אני לא עסוק בלדבר על כמה אני אפסי, אלא בלא לדבר על כמה אתם לא יכולים בלעדיי
זה קצת הורס את הפואנטה של להתאבד לא?
גם זה נלקח ממני… נו טוב.
כן
מאוד מושקע הציור של הגלקסיה בפריים הרביעי. סחתיין.
כל כך סוריאליסטי.
מה אפשר לעשות? אפשר לחקור את העולם ואת עצמך, לנסות לחיות את הרגע, להשלים עם עצם הווייתך כי זה דבר שלא יחזור על עצמו - לא שזה קל אבל זה שווה את זה.
אתה מיוחד כי פשוט אין עוד אחד שיהיה בדיוק כמוך, שיחווה את הדברים ומרגיש כמו שאתה, שתופס את העולם בצורה מסויימת כמוך.
ויש כל כך הרבה דברים דפוקים בעולם וכל כך הרבה אנשים שחושבים שהם דפוקים או שפשוט עדיין לא שמו לב, ואפשר לשנות את זה ביחד.. האפשרות לשנות דברים ולתת את הייחודיות שבך כדבר משפיע על המציאות זה בדיוק מה שכן יכול לתת משמעות… ואתה ממש לא חייב להיות כל כך לבד. למרות השוני והבלבול אנשים יכולים גם להזדהות אתך ולהיות אתך במה שתרצה לעשות.
אז לא חשוב אם אחיה או אמות כי ישנם מליוני כוכבים בלי צורות חיים עליהם? תודה דוקטור מנהטן.
אז אפילו התאבדות היא לא אופציה? אז אני אמור פשוט לשבת ולחכות עד שאני אתנוון ואמות?
אז מצויין, כי זאת הייתה התכנית שלי
משמעות כפי שאנחנו תופסים אותה יכולה להיות קיימת רק במוח האנושי, ולכן כל היקום הזה יכול לשבת לי על ה…. מממ… בעצם עדיף שלא
מתן בלומנבלט אתה האהבה שלי והפנטזיה המינית הכי פחות מעוררת שלי אי פעם
♥
זה כל כך עמוק שאדל עושה בזה שיעור צלילה, אבל זה עד כדי כך עמוק שעד שהיא מגיעה לקטע של הלהתגלגל היא טובעת.
(כל הזכויות שמורות לדוביץ' האגדי)
אני דווקא חושב שזה מאוד אופטימי.
בפריים הלפני אחרון אם מסתכלים קרוב העיניים של האיש מצוירות לא נכון.
@פלאשי,
מי זו אדל?
מסתבר שלמתן יש גם טריקים של אופטימיות בשרוול. מעולה.
ומה קורה עם סרטונים נוספים של "למלא את החלל"?
הסוגייה הזו העסיקה אותי בערך חצי מהחיים: מה יש לי לכעוס על אנשים שצופים בטלוויזיה ומתים מבפנים כמעט מאז לידתם, כשגם אם הם כולם יתחילו לבנות קטדרלות למפלצת הספגטי ולצייר קפלות עם פורנו באיכות HD תוך כדי כתיבת סונאטה לקוורטט כינורות; לא תהיה לזה כל משמעות - בטוח לא יותר מלצפות בטלוויזיה.
כיום אני מתייחס להבנה הזו כדי לבטל כל טעות שאני עושה בחיי וזה מאוד מקל.
(The world as will and representation, לא?)
למגיב שלפניי - אתה אידיוט, תודה. לך תראה טלוויזיה.
בן זונה. עד שהצלחתי לצאת מהדיכאון?!
כן כן, אני אדיוט. טענה מוצקה. אבל על מה אדוני (me) מבסס זאת?
אני חייבת להעיר שהבחירה שלך בייצוג המין האנושי בגבר הטרו-נורמטיבי לבן היא בחירה נושנה ואין יצוג של גזעים ומגדרים אחרים לרוב אצלך מה שקצת מבאס.
חוץ מזה הקומיקס גאוני.
ואני חשבתי שפתאום הציור שלך השתפר
הקומיקס הזה אומר בדיוק מה שאני חושב ומרגיש!
אני חוששת שככל שאני ממשיכה לקרוא בתגובות, כך הפואנטה המבדרת של הקומיקס נהרסת וזה מכריח אותי לחשוב על זה מנוקדת מבט רצינית לחלוטין. אז 10 נקודות על כישורים מחשבתיים ו100- על חוש הומור. וגם זה נאמר בהומור. עדיף לי להשתעשע ואז למות מאשר סתם למות משיעמום.