מה מלנכולי? זו פילוסופית חיים בודהיסטית.
חיה את הרגע. ותשתדל לעשות ממנו רגע שאתה לא שונא.
מעבר לכך, הפריים האחרון הרס את הפאנץ' כי רואים אותו מייד - עדיף להעביר למטה.
אבל מי שונא בדידים? זה החלק היחיד בלימודי מתמטיקה שכולם אוהבים ושנים אחכ זוכרים איזה צבע היה כל מספר (הלבן היה 1 האדום 2 והשחור שמונה. השאר מבולבלים אצלי)
את פריימים 1-3 אני מבין, למרות שאני לא הכי מסכים איתם. בי"ס וצבא יכולים להיות חוויה אם מעבירים אותם נכון. פריים 4 מגוחך מבחינתי - מי לעזאזל מכריח אותך ללמוד משהו שאתה שונא, או ללמוד בכלל? רק פריים 5 מדאיג אותי, כי עבודה גרועה היא באמת בור שופכין שממנו קשה לצאת.
וקצת ביקורת בונה - אנשים אמיתיים לא מדברים ככה.
החיים באמת בזבל, הכל זבל ובסוף מתים. וזה נכון שאתה מתחיל לחיות רק כשאתה עומד למות, בפנסיה. וגם זה רק על כדורים.
אבל חוץ מאחד אל ואחד אדם, כל אחד פה יכול וצריך להתנחם בעובדה הפשוטה הבאה:
אולי אני לא צ'אק נוריס, אבל לפחות אני לא מקס צ'פלין.
איזה אפס.
ללא ספק, הם מחלה סופנית - כולם מתים מזה, בסוף.
יותר עצוב ממצחיק.
אני הולך לבלוע זרניך.
אני אחפש "זרניך" במילון ואז אבלע.
אבל מה כתוב על המציבה?
הכיתוב על המצבה לא ממש קריטי, הוא נמצא שם כדי שיהיה ברור שזאת מציבה.
אבל בעיקרון המשפט שנמצא למטה יותר זה "לזכרו של איש מת".
אני שונא את התגובה הזאת
מלנכולי משהו
כמה שנאמר :
Life's a bitch and then you die
מה מלנכולי? זו פילוסופית חיים בודהיסטית.
חיה את הרגע. ותשתדל לעשות ממנו רגע שאתה לא שונא.
מעבר לכך, הפריים האחרון הרס את הפאנץ' כי רואים אותו מייד - עדיף להעביר למטה.
"שתפו ותהנו (כמו כן, ניתן לשתף מבלי להנות)"
שאלה: האם מותר להנות מבלי לשתף?
אבל מי שונא בדידים? זה החלק היחיד בלימודי מתמטיקה שכולם אוהבים ושנים אחכ זוכרים איזה צבע היה כל מספר (הלבן היה 1 האדום 2 והשחור שמונה. השאר מבולבלים אצלי)
טוב נראה שהשמונה היה בעצם חום והשבע שחור. אז אפשר להתעלם מכל שאר התגובה שלי על משקל האמונה שאם דבר אחד נכון בספר עתיק אז הכל נכון באותו ספר
את פריימים 1-3 אני מבין, למרות שאני לא הכי מסכים איתם. בי"ס וצבא יכולים להיות חוויה אם מעבירים אותם נכון. פריים 4 מגוחך מבחינתי - מי לעזאזל מכריח אותך ללמוד משהו שאתה שונא, או ללמוד בכלל? רק פריים 5 מדאיג אותי, כי עבודה גרועה היא באמת בור שופכין שממנו קשה לצאת.
וקצת ביקורת בונה - אנשים אמיתיים לא מדברים ככה.
מזל שאני לא מקס צ'פלין. הוא מעצבן.
צ'פלין, תן לי לנחש: אתה אחרי צבא ולפני אוניברסיטה?
עצוב, מצחיק ונכון…
"לא מקס צ'פלין" - הוצאת לי את המילים
באמת שחסר לי פה פאנץ', כי ככה זה כבר הסיפור הנדוש של "לחיות זה מסוכן, מתים בסוף".
זרניך נשמע כמו זרע, אז זה משעשע
הקומיקס הזה פחות טוב מקודמיו לטעמי אבל עדיין שווה להכנס לכאן כל פעם מחדש
חחח, במקרה אני מכירה את מקס צ'פלין והוא באמת מעצבן.
חזק.
הכיתוב על המצבה לא ממש ברור…
למרות שהבדיחה מאוד ישירה.
חשבתי שאולי היה כתוב במצבה משהו כמו "המוות ממש מבאס. הלוואי והתקופה הזאת תיגמר כבר."
הלוואי שהתקופה הזאת באמת תסתיים כבר !
אין לי כח לחיים שלי.
מה יש לראות בטלויזיה ?
החיים באמת בזבל, הכל זבל ובסוף מתים. וזה נכון שאתה מתחיל לחיות רק כשאתה עומד למות, בפנסיה. וגם זה רק על כדורים.
אבל חוץ מאחד אל ואחד אדם, כל אחד פה יכול וצריך להתנחם בעובדה הפשוטה הבאה:
אולי אני לא צ'אק נוריס, אבל לפחות אני לא מקס צ'פלין.
איזה אפס.
אני פשוט עושה דברים קצת מסוכנים ונהנה מהם. (לפעמים זה מסכן אחרים, למעוניינים מומלץ לפתוח דיון מוסרי בעניין)
ואז אני גם נהנה מהחיים וגם מסכן את עצמי, שתי ציפורים במכה אחת.
במקרה הכי גרוע אנשים אחרים ימותו בגללי, זאת לא אבדה גדולה מאחר וכולנו זומבים
אחותך בגבס!!!!!!
מה שכן, ביסודי לא שונאים את התקופה, פשוט מחכים כל הזמן להיות תיכוניסטים מאגניבים.
ביסודי לא מבואסים מהתקופה עצמה, פשוט מחכים כבר להיות תיכוניסטים מאגניבים.
צודק, אני מתאבד עכשיו.