במבט לאחור

39 תגובות

1. מאת זאתי:

   13 ביולי 2011 בשעה 20:48

   גם ג'יי קיי ראולינג חשבה ככה ואז
2. מאת נינו:

   13 ביולי 2011 בשעה 20:49

   עכשיו אני מבין למה כל כך הרבה אנשים "מוצאים את מותם" בסמוך להוצאת הביוגרפיה… חשוד מאוד
3. מאת אליהו:

   13 ביולי 2011 בשעה 21:24

   ספר זו ההתפתחות הטכנולוגית אחרי בלוגים?
4. מאת אלכס:

   13 ביולי 2011 בשעה 21:35

   מעולה! ממש אהבתי.
5. מאת רויטרס:

   13 ביולי 2011 בשעה 21:40

   אני אוהב את הסטריפים בסגנון של 'מקם את עצמך על הציר'
6. מאת דורון:

   13 ביולי 2011 בשעה 21:40

   מבריק…אני חייב לכתוב את זה בתגובה הזו..
7. מאת סתם אחד:

   13 ביולי 2011 בשעה 22:06

   חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אהבתייייייייייייי
   פשוט מבריק
8. מאת בר:

   13 ביולי 2011 בשעה 22:14

   not enough hitler i believe
9. מאת חלקית:

   13 ביולי 2011 בשעה 22:21

   זה היה פשוט נהדר, ואני מותשת מדי מכדי לבטא את התענגותי על הפשטות במילוליות יצירתית יותר.
10. מאת smisipawer:

    13 ביולי 2011 בשעה 22:35

    אצלי זה קרה קצת שונה:

    הציור הזה שצירתי בגן ממש כישרוני ומדהים! אני חייב לכתוב על זה ביומן שלי!

    היומן שכתבתי ביסודי כול כך פילוסופי ומעמיק, אני חייב לכתוב על זה בבלוג שלי!

    הבלוג הזה שכתבתי בתיכון כול כך מעניין וידידותי, אני חייב לכתוב על זה בספר שלי!

    וואו! מסתבר שאני אדם עמוק, מעניין, חכם, ידידותי, מוכשר, אהוב ונערץ!
    רק רגע, למה לאוטוביוגרפיה שלי קוראים: חייו של יוסי נומינגטון? אה! זה לא הספר שלי….
11. מאת smisipawer:

    13 ביולי 2011 בשעה 22:37

    אתה יודע מה הבעיה באתר הזה? שאתה לא מגיב על התגובות! אם לא הייתי פיל וורוד שרוקד סמבה, הייתי נעלב.
12. מאת אוריה החיתי:

    14 ביולי 2011 בשעה 0:29

    גדול !
    אבל מה הוא מחזיק שם בפאנל האחרון ??
13. מאת רון:

    14 ביולי 2011 בשעה 0:53

    ככל שהזמן עובר אז הוא נהיה יותר מאושר-הוא מדוכא בגן ועובר תהליך כלשהו שגורם לו להיות זקן שמחייך בניגוד גמור לתחושת הפספוס הזהה לזו שבשיר ואולי לא היו הדברים מעולם
14. מאת רון:

    14 ביולי 2011 בשעה 0:54

    שכחתי לתחום במרכאות אבל רובכם מכירים את השיר
15. מאת יואב:

    14 ביולי 2011 בשעה 1:28

    איך הוא יכול לכתוב כל כך הרבה עם 3 אצבעות וחצי בכל יד?
16. מאת אלברט פפקוש:

    14 ביולי 2011 בשעה 10:52

    ומה הלאה? כתיבה בחול הים? זה פחות בזבוז זמן
17. מאת איתי:

    14 ביולי 2011 בשעה 12:02

    אני אגיב על התגובה שלך ,smisipawer!
    אתה לא מצחיק. בכלל.
18. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    14 ביולי 2011 בשעה 13:01

    מאוד אהבתי את השינוי בתסרוקת של הבחור. ככל שאתה מתבגר - השיער נוטה לשביל בצד. ריאליזם
19. מאת סוג של אדם:

    14 ביולי 2011 בשעה 13:16

    חייו ומותו של אהרון ידמפלצת
20. מאת נו?:

    14 ביולי 2011 בשעה 13:37

    הכנסתי כתובת מייל וקיבלתי אישור על ההרשמה, ואיכשהו אני לא מקבלת כל אימייל לגבי עידכונים.
21. מאת מתן:

    14 ביולי 2011 בשעה 13:59

    מוזר… תשלחי לי מייל: admin@ho-lo.co.il
22. מאת Nogah:

    14 ביולי 2011 בשעה 15:44

    אז, כמה דברים: קודם כל אני שמחה לגלות שידיים מטרידות זה דבר שנולדים איתו, זה לא מתפתח עם הזמן..
    שאלה- האם הציור מהגן מבטא את רגשותיו על התמימות והרוך שהוא חש כעובר?
    עוד שאלה- האם הוא יראה את רגשותיו לגבי הספר התמים שלו בכתובת נאה על המצבה שלו?
23. מאת נוף:

    14 ביולי 2011 בשעה 15:50

    נהדר!
24. מאת מיכאל:

    14 ביולי 2011 בשעה 20:00

    מוזר,
    והנה אני חשבתי שהוא יתאבד.
25. מאת יבנזיק הגרביל הירקרק:

    14 ביולי 2011 בשעה 20:15

    זה מצחיק כי זה נכון…
26. מאת פעם טבעתי למוות:

    14 ביולי 2011 בשעה 21:00

    ממתי ילדים קטנים כותבים ביומן על ציורים, בדר"כ הם דורשים שהוריהם יתלו אותם על המקרר.
27. מאת 42:

    14 ביולי 2011 בשעה 21:21

    עדין… התאבדות או לחלופין התרסקות פסנתר ממרומי קומתה של גברת פלפלת על המסכן יכלו להוסיף נפח לעניין.

    אולי אני סתם קטנונית כי לא ציירתי ציורים לא כתבתי יומנים ולא פתחתי בלוגים..
    אבל היי! אני קוראת קומיקס.. גם משהו.. לא?…
28. מאת smisipawer:

    14 ביולי 2011 בשעה 21:32

    לאיתי: תיזהר, אני יודע איפה אתה אוכל בורקס בצהריים חמישי בצהריים.
    חוץ מזה: תיזהר, למה ש'ליאחש'לורובה! (פירושו: יש לי אח יש לו רובה, בערסית{ערסית: השפה של הערסים}).
29. מאת ע.ש.:

    14 ביולי 2011 בשעה 23:19

    בתמונה הבאה הוא רץ עם הבולבול בחוץ אחרי הספתות בבית אבות.
30. מאת החתול שבצפון:

    15 ביולי 2011 בשעה 13:48

    אהבתי אהבתי לא רגע…. בעצם זה כל כך נכון!!!רגע בעצם לא כל כך וגם פחות אהבתי במבט שני הו לא!! רגע בצעם …..וכן הלאה
31. מאת מאי:

    15 ביולי 2011 בשעה 13:51

    מעולה!
32. מאת א.ד. גורדון:

    16 ביולי 2011 בשעה 2:31

    הידיים שלו מפחידות!!!!
    אההההה!!!!
33. מאת קקי רטוב:

    16 ביולי 2011 בשעה 11:07

    אם אתם חושבים שהידיים שלו מפחידות אתה צריכים לראות את הפות שלו!
34. מאת זאתי המקורית:

    16 ביולי 2011 בשעה 17:11

    כל אנשי הצחיקי-בדיחי (ידיים מוזרות, רגליים מוזרות, יציבה עקומה ועוד ניטפוקים לא רלוונטיים לגבי הציורים), אתם מה זה מעייפים.
    סתם, שתדעו
35. מאת איתי:

    16 ביולי 2011 בשעה 17:54

    smisipawer היקר,
    לך וגדל לך חוש הומור.
    בברכה, איתי.
36. מאת מודרני:

    18 ביולי 2011 בשעה 18:58

    אני רוצה כפתור +1
37. מאת Kira:

    27 ביולי 2011 בשעה 18:07

    אני רוצה אחד כזה הביתה.
38. מאת מאיה:

    15 בפברואר 2012 בשעה 17:27

    איך גיליתי אותך רק היום. בא לי למות
39. מאת איןשם:

    22 באוקטובר 2012 בשעה 15:59

    באמת שצחקתי, בקול רם. אני מדוכא וצוחק בו זמנית, הרגשה מוזרה…