הארה

45 תגובות

1. מאת האמהאמ:

   5 באוקטובר 2011 בשעה 17:50

   ראשון האמ
2. מאת מעייני:

   5 באוקטובר 2011 בשעה 17:56

   גאוני במיוחד
3. מאת איש ללא ידיד:

   5 באוקטובר 2011 בשעה 17:57

   אתה נותן רושם של בן-אדם שיהיה כיף לצאת איתו לסרט.
4. מאת דורי:

   5 באוקטובר 2011 בשעה 17:59

   זה רק אני או שנראה שהאישה בתמונה האחרונה בוכה מאושר בזמן שהיא נותנת ביס בסקוצ'ברייט ורוד?
5. מאת סנדלר:

   5 באוקטובר 2011 בשעה 18:00

   וואו, מתן… זה ממש מרגיש כאילו אתה אדם מאמין
   אם לא הייתי יודע אחרת….

   נ.ב, ביום שאני אוכל להיות ראשון בתגובות - אני אולי אצליח להרהר ב"אולי יש אלוהים" - עם כמות השעות שאני מבזבז על שוטטות באינטרנט - העובדה שיותר מעשור אף פעם לא הייתי הראשון להגיב מוכיחה שהסטטיסטיקה מוטה ע"י רצון עליון
6. מאת עמרי:

   5 באוקטובר 2011 בשעה 18:00

   הגאוני מכולם!!! וואי, חייבים לעשות איזה מערכון כזה!
7. מאת אליהו:

   5 באוקטובר 2011 בשעה 18:10

   או וואו!

   יצא ממש טוב!

   וגם טעים מאוד!
8. מאת אלון:

   5 באוקטובר 2011 בשעה 18:17

   מעולה
9. מאת יורם לס:

   5 באוקטובר 2011 בשעה 18:19

   רגעים כאלה מחממים לי את אוסף התגובות החשמליות והכימיות במח שאני מכנה "נפש"
10. מאת נועה:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 18:59

    טוב זה נהדר!
11. מאת indeed:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 19:03

    אכן, תאולוגיה של שכר ועונש היא עניין פרימיטיבי למדי, גם מבחינת הסנטימנט הבסיסי שעליו היא עובדת, וגם מבחינת העדר ההשפעה של הכשל המובהק במבחן התוצאה.
    אכן, קשה לחשוב על פוסט הולם יתר לקראת ההשבתה הכללית של המדינה הזו ביום כיפור.
12. מאת פעם טבעתי למוות:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 19:04

    הקבוצת ספורט האוהב אליי ניצחה, יש! יש! המאמן עשה נכון בלחמם אותם, להסביר להם אסטרטגיות והם הבינו וביצעו אותם כהלכה ובטח גם השחקנים עשו משהו עם היגיון, כן!
13. מאת רותם:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 19:06

    במילה אחת: מדוייק.
14. מאת A:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 20:03

    אני הלייק ה-100. היידד. זה בטח סימן.
    סימן ש-99 עשו לייק לפניי.
15. מאת 14 ארנבים:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 20:20

    קראתי את כל הקומיקסים מהסוף להתחלה..
    אני חייב להגיד שאתה פשוט גאון (:
    אהבתי כל אחד ואחד מהם (:
16. מאת XSX:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 20:25

    נהדר, כרגיל
17. מאת smisipawer:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 20:30

    חביתי חוויה דומה כשמגדלי התאומים נפלו. הייתי במספרה. מאז אני לא מסתפר. חוץ מלפעמים. זאת הסיבה לצונמי ביפן.

    אני מצטער שאני סחרוכפט (דרך להגיד במילה אחת לא קשור, לא טועם את נושא השיחה), אבל מישהו יודע איפה המכנסיים של ג'ינג'ס חאן? אני לא מוצא אותן.

    ועכשיו: בנוגע לקומיקס. השנאים ששרדו את הטעונה היו צריכים להזכיר לנהג ש"רואים רכבת מתקרבת (רואים רכבת מתקרבת) לא חוצים! (לא חוצים!)".
    לעזאזל עם הנהגים האלו! אם הם כבר עושים טעונה שיעשו את זה יסודי ויהרגו את כולם!

    אה, וכן. בריטים שולטים.
18. מאת גיא:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 20:38

    יש לך כשרון… ממש… משהו שיש למעט מאוד אנשים, אני מניח. נו, אין אלוהים וזה.
19. מאת כרמל:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 20:39

    מעולה במיוחד!
20. מאת אני:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 21:07

    הו כן!
21. מאת אלישמנדריק:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 22:10

    הפלאפל מהצהריים בגרון עולה,
    והסטריף השבוע היה מעולה!
22. מאת יעל:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 22:46

    גם לי הייתה הארה היום.

    זה לא נורא שאין לי חברים, כל עוד יש לי סושי.
23. מאת אלברט פפקוש:

    5 באוקטובר 2011 בשעה 23:02

    הקודם היה בטח משה של חנונים ואני לא מספיק חנון בשביל להבין אותו וחבל. זה פשוט ענקי היום!
24. מאת סתיו:

    6 באוקטובר 2011 בשעה 6:38

    קומיקס ענק!
    משהו שאף פעם לא הבנתי…
    למה הפאנלים כל פעם זזים ימינה ושמאלה?
25. מאת וונסדיי:

    6 באוקטובר 2011 בשעה 10:31

    אני חושבת שפרופסור לס צריך לקבל את פרס הטוקבק המצטיין לשבוע זה.
    וגם, שצריך להוסיף לאתר אופציית לייק לתגובות. הניסיון לקרוא טוקבקים בלי היכולת לסמן אגודל קטן למעלה או למטה מביא אותי לסף פסיכוזה.
26. מאת ליהי:

    6 באוקטובר 2011 בשעה 13:19

    אני פה רק בכדי למחות על הנימה המרמזת לכך שאתאיסטים לא יכולים לייחס משמעות שהיא לא הסתברותית במהותה לדברים, וכן על האדישות של שלוש הדמויות, שהן 100% מהדמויות המפרשות בסטריפ.
    יש גם אתאיסטים שמתפעמים מהעולם. אבל כן, נדמה שהקהל אוהב את האתאיסטים שלו צוננים.
27. מאת הצוהל מיהל:

    6 באוקטובר 2011 בשעה 14:48

    אני מת על האתאיסטים שלי צוננים - בשניה מהקרר למחבת. אפשר גם לקנות קפוא, אבל זה בעיקר טוב אם הוא טחון.
28. מאת נעמי:

    6 באוקטובר 2011 בשעה 15:34

    גדול ענק אדיר

    מתי אתה מארגן מפגש מעריצים
29. מאת מתן:

    6 באוקטובר 2011 בשעה 15:43

    הנה מפגש מעריצים:

    http://www.ho-lo.co.il/archives/684
30. מאת רעות:

    6 באוקטובר 2011 בשעה 19:09

    אבל נראה לי שהחמצת פה הזמנה לדייט! וזו כידוע, הסיבה לכך שהאתר קיים…
31. מאת מקס צ'פלין:

    6 באוקטובר 2011 בשעה 20:37

    אבל למה סטיב ג'ובס נפטר בדיוק אחרי ההשקה של אייפון 4S? למה? זה בוודאי סימן!
32. מאת cob:

    6 באוקטובר 2011 בשעה 21:14

    ובכן, בהתחשב בזה שהקומיקס גאוני, הייתי אומר שיש לך כשרון. כשרון, ממש מתת הורים! הם נתנו לך 43 כרומוזומים, בכל אחד מהן עד אלפיים גנים, ומהגן של הכישרון לקומיקסים אובדניים קיבלת שני אללים רציסיביים, נדירים, של כישרון. או שפשוט יש אלוהים שנופף במטה ואמר הוקוס פוקוס. אני נוטה להאמין לשני.
33. מאת sus:

    8 באוקטובר 2011 בשעה 1:09

    43 כרומוזומים??? מה קרה ל3 האחרים??
34. מאת אן:

    8 באוקטובר 2011 בשעה 12:41

    אבדו במלחמה.
35. מאת אסף:

    9 באוקטובר 2011 בשעה 0:07

    להוולד עם 43 כרומוזומים זאת תסמונת אפ אפ אפ.
36. מאת מתן:

    9 באוקטובר 2011 בשעה 0:10

    הו לא! אז אני צריך ללכת להיבדק???
37. מאת דברים שקרו באמת:

    11 באוקטובר 2011 בשעה 0:00

    טוווווווווווווווווווווווווווווב
38. מאת יערה:

    12 באוקטובר 2011 בשעה 10:07

    והנה הגעתי סוף סוף לקומיקס שגרם לי לקרוא את כולם מההתחלה ^_^
    (נראה לי שזה אומר שהוא טוב.. )
39. מאת cob:

    12 באוקטובר 2011 בשעה 11:01

    אופסי! 46. אבל אם כבר מדברים, 43 כרומוזומים זה נחמד. מספר אי זוגי זה תמיד טוב!
    מה קרה להם? הם פשוט יצאו לשחיה קצרה, תכף יחזרו. מזל טוב, מתן! אתה הראשון שיש לו כרומוזומים שיודעים לשחות.
40. מאת אדם:

    12 באוקטובר 2011 בשעה 15:07

    ואוו הכי טוב שהיה נראה לי
    מעולה
    גאוני, לתרגם לאנגלית ולהפיץ ברשת
41. מאת נצנצים בפיתה:

    16 באוקטובר 2011 בשעה 11:20

    מדהים D:
42. מאת Jozh:

    28 באוקטובר 2011 בשעה 20:31

    כה נכון!

    תודה לך, מוח.
43. מאת עוגיפלצת תתברך:

    4 בנובמבר 2011 בשעה 20:17

    גאוני!
44. מאת 42:

    8 בנובמבר 2011 בשעה 20:33

    43 תגובות (לפני), 43 כרומוזומים..
    43=42+1
    1=42/42
    כלומר 43 ניתן לביטוי באמצעות שלושה מופעים של 42.
    42 - התשובה לחיים, היקום וכל השאר.
    3- מספר טופולוגי.
    מכאן נובע בהכרח שלקומיקס הזה יכולות ריפוי שאין שניות להן והוא מהווה את המהות במהותה.
45. מאת אפרת:

    30 באוגוסט 2013 בשעה 2:29

    אתה משובח