דניאל + איילת

43 תגובות

1. מאת לא:

   4 בינואר 2012 בשעה 11:23

   לא
2. מאת ponetium:

   4 בינואר 2012 בשעה 11:24

   מעולה.

   בני אדם הם קצף גלים.
3. מאת יותם יוסף:

   4 בינואר 2012 בשעה 11:37

   אני צריך לפתוח עסק שקוראים לו "נצח, סחר עבדים". אני חושב שאפשר להפוך לא מעט מהכתובות הללו לחוזים מחייבים.
4. מאת שם:

   4 בינואר 2012 בשעה 11:38

   את\ה אולי קצף גלים; אני פשוט בן אנוש.
5. מאת יוסי רוזנמן:

   4 בינואר 2012 בשעה 12:11

   ועל זאת נאמר:
   לנצח, לנצח, זה זמן כה ארוך, פוּ
6. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

   4 בינואר 2012 בשעה 12:14

   עד שקראתי את השורה בסוף בסוף, עמדתי לציין בהערכה את השליטה העצמית שבוודאי נדרשה לך כדי לצייר סכין בלי שאף אחד יירצח איתו.
7. מאת ניר:

   4 בינואר 2012 בשעה 13:14

   אני דווקא הייתי יותר שמח אם זה היה מסתיים בצורה טרגית.
8. מאת רצוּץ ומצוּץ:

   4 בינואר 2012 בשעה 14:52

   נוגע, כרגיל, בעצב רגיש במיוחד.
9. מאת אליהו:

   4 בינואר 2012 בשעה 16:39

   אני חושב שהם היו צריכים למות בסוף.
10. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    4 בינואר 2012 בשעה 17:20

    קצת איבדת את זה
11. מאת פעם טבעתי למוות:

    4 בינואר 2012 בשעה 17:56

    כמו כן עצים לא נובלים, נופלים או נכרתים הרבה לפני שהנצח מגיע כמובן שהדם של איילת עזר לצמיחה של העץ לעת עתה.
12. מאת רצוּץ ומצוּץ:

    4 בינואר 2012 בשעה 18:02

    איילת. איזה שם מוזר לבחור בלונדיני.
13. מאת Winnie the Pooh:

    4 בינואר 2012 בשעה 18:22

    “I used to believe in forever, but forever is too good to be true.”
14. מאת אפרוחית המחץ:

    4 בינואר 2012 בשעה 19:42

    אני דווקא הייתי בטוחה שבתמונה האחרונה הם יהיו מחובקים כששניהם כבר שלדים.
15. מאת רותם:

    4 בינואר 2012 בשעה 19:42

    באמת ציפיתי שהוא ידקור אותה עם הסכין, או שהיא תשאל "מי זו איילת", או שמישהו יתלה את עצמו מהעץ. נו שוין, אולי בפעם הבאה.
16. מאת חבוב:

    4 בינואר 2012 בשעה 19:53

    השיקופית האחרונה מיותרת… צחקתי בשניה.
17. מאת נועה:

    4 בינואר 2012 בשעה 20:04

    "כמו כן, הוא הרג אותה עם האולר דקה וחצי אחר כך.."
    ירדה לי אבן מהלב כשקראתי את השורה הזאת. לרגע חששתי שהקומיקס אופטימי בטעות
18. מאת AYA:

    4 בינואר 2012 בשעה 20:16

    זה דווקא הגיוני, הרי "לנצח" זו שבועה שניתן לתת לה משמעות של ממש, רק אחרי טקסי הרג שמראים הטמעות מלאה וערבוב דמים.
    אחרת זה סתם קקה שחרוט שם על העץ…
19. מאת אן:

    4 בינואר 2012 בשעה 20:36

    ההודעות במייל תמיד הורסות לי את הפאנץ' יש אפשרות שהשורות בסוף לא יופיעו במייל?…
20. מאת אהא:

    4 בינואר 2012 בשעה 20:42

    חחחח אחד הטובים!
    קצר וקולע
21. מאת יוסי:

    4 בינואר 2012 בשעה 20:51

    נראה שהם ממש המשכו של העץ
22. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    4 בינואר 2012 בשעה 21:37

    אתה מתחיל לחזור על עצמך. היה הרבה יותר מצחיק אם הפאנץ' היה שאיילת היא גבר.
23. מאת ג׳סיקה:

    4 בינואר 2012 בשעה 21:38

    סוף סוף יש לך חברה, נכון?
24. מאת מתן:

    4 בינואר 2012 בשעה 22:09

    לא.
25. מאת אוריה החיתי:

    4 בינואר 2012 בשעה 22:41

    גדול !
    היה עוד קומיק בסגנון, שבסוף המציאות גם אומרת משהו כזה, למישהו יש קישור ?
    ובנושא הזה, הנה רעיון נחמד שאפשר להוסיף לקומיקס, בהנחה שהם תומכים בעברית:
    http://www.ohnorobot.com/
26. מאת ארטיק פיטריות:

    4 בינואר 2012 בשעה 22:44

    הו לא…
27. מאת מארה:

    4 בינואר 2012 בשעה 23:09

    בדיוק כשראיתי אותם מתחבקים חשבתי לעצמי 'הא, עכשיו הוא הולך לתקוע לה את הסכין בגב ולעזאזל עם הנצח' .
    אני מרגישה סיפוק עילאי .
28. מאת תומרק:

    4 בינואר 2012 בשעה 23:36

    אם אכן איזה דניאל ואיילת יקראו את זה ומחר יהיו כותרות בעיתונים "בחור מבאר שבע רצח את חברתו בעזרת אולר בגלל קומיקס באינטרנט", אתה תרגיש ממש רע עם עצמך.
29. מאת מתן:

    4 בינואר 2012 בשעה 23:36

    לא אני לא.
30. מאת שירי:

    5 בינואר 2012 בשעה 9:17

    יש פה הרבה מעבר לציניות הרגילה של הקומיקס הרגיל שלך. לא שהם לא טובים, כאן יש משהו מיוחד ועצוב.
31. מאת שני:

    5 בינואר 2012 בשעה 13:04

    אפשר להתחתן איתך? עד הנצח
32. מאת מתן:

    5 בינואר 2012 בשעה 13:27

    כן, אני מניח.
33. מאת נו, טוב.:

    5 בינואר 2012 בשעה 16:35

    פעם ראיתי שיירה של נמלים אדומות וניסיתי לתפוס אחת אבל היא הלכה מהר מדי ואז חזרתי הביתה והורדתי את כל העונות של מופע שנות השבעים.

    וחשבתי שאני אתחתן איתך… איכזבת.
34. מאת תוהה:

    5 בינואר 2012 בשעה 19:50

    למה הבחורה כל כך לא מפותחת?
35. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה):

    6 בינואר 2012 בשעה 1:31

    היא בכלל לסבית. רואים שהיא מנסה לא לגעת בו
36. מאת fireshine:

    7 בינואר 2012 בשעה 23:12

    דווקא אני גאה בתהליך המחשבה הזה, של לרצות לעשות את המובן מאליו (רצח אותה) ואז לקחת את זה צעד אחד קדימה, למשהו שלא ציפית לו. הרבה יותר משעשע.
    נחמד
37. מאת pinetree:

    8 בינואר 2012 בשעה 18:50

    גיחכתי בקול בזמן שיעור, תודה.
    יצא אדיר.
38. מאת gerbil:

    8 בינואר 2012 בשעה 20:15

    פעם הייתי ממש צוחק מהבדיחות שלך, הקומיקס הטוב האחרון היה עם האיש הטובע
    אבל אתה מנסה כבר יותר מידי להעביר מסרים "עמוקים" בכוח וזה מקלקל
39. מאת כיור של מי?:

    11 בינואר 2012 בשעה 17:27

    אני לא רואה סיבה ששני אנשים מבוגרים (הם נראים 30+) יכתבו x + y לנצח על עץ מלכתחילה, ובטח שבטח שאין סיבה לא לפרגן במישהו תלוי על העץ.
40. מאת אלמוגוס המגניבוס:

    23 במרץ 2012 בשעה 13:40

    אין טוב מזה
41. מאת רני:

    10 ביולי 2012 בשעה 19:58

    ליותם יוסף, ממליץ לך על רואה החשבון שלי, http://www.shorcpa.co.il
42. מאת שמונה:

    29 ביולי 2015 בשעה 14:55

    זה היה צפוי שהוא הרג אותה
43. מאת מישהו:

    4 בנובמבר 2015 בשעה 21:34

    ידעתי שגם היקום ישתף פעולה עם התוכנית של אלוהים ויתאבד