למה?

איזה מזל שזה לא אני. אני לא בלונדיני.

שתפו ותהנו (כמו כן, ניתן לשתף מבלי להנות):
  • del.icio.us
  • Facebook
  • TwitThis
  • Google Bookmarks
  • Google buzz
פורסם ב 18 ביולי 2012 ב 15:46 בתוך comic. עקוב אחר תגובות לפוסט זה עם פיד תגובות. אפשר להשאיר תגובה או לעשות טרקבק מהאתר שלך.

23 תגובות

  1. מאת noobster:

    אני לא בלונדיני אז לא הבנתי… ראשון?

  2. מאת מאיה:

    בדר"כ אני נגד תגובות בנוגע לסגנון הציור אבל בגלל שאני בת 32 אני ארשה לעצמי את התגובה הבאה: "וואו, הוא נראה ממש זקן בשביל בחור בן פחות משלושים".
    בכל מקרה, משעשע, תודה.

  3. מאת למאיה:

    אנשים מיואשים מפתחים קמטי זקנה?

  4. מאת moragos:

    אני מכיר בחור שנולד בדיוק עקב הסיבה הזאת. לא נראה שזה מפריע לו כמו לבלונדיני

  5. מאת פעם טבעתי למוות:

    אז בגלל אבא שפוט האדם מדוכא?

  6. מאת רצוּץ ומצוּץ:

    הורים עם תספורות מגניבות, שימו לב: אם תלכו עם הזרם, לילדים שלכם יהיו תספורות של חנונים.

  7. מאת שוקו מר:

    צר לי לומר,
    אם בתחילת דרכו הו לו היה מצחיק 4 מתוך 5 פרקים.
    עכשיו זה בערך 1 ל6.
    אולי כדאי לחשוב על פרישה מוקדמת.

  8. מאת דור:

    אין בקומיקס הפעם שום אזכור להיטלר או לשואה. אני עצוב :(

  9. מאת AYA:

    יש סיבה שלבחור החסר תכלית יש שיער בצורת מוח? O_o

  10. מאת עידו:

    אל תתנו לבלונדיניות להטעות אתכם - היא עדיין בגדה בו.

  11. מאת gkb:

    צר לי לומר שאני מסכים עם שוקו מר.
    אכן 1 ל-6 ואף יותר…

    אולי כדאי שתפתח תיבת הצעות שאנשים ישלחו לך רעיונות שלהם…
    כמה מהתגובות פה די מצחיקות, כך שלאנשים יש כישרון…

    נ.ב מה שכן, אני מוכרח לשבח אותך על ההערות למטה, אלו דווקא שמרו על הרמה…

  12. מאת מתן:

    הוספתי לאתר את האופציה להפסיק לקרוא. תהנו!

  13. מאת רותם:

    וואו, הוא נראה ממש זקן יחסית לבן שלושים! שלא לומר, יחסית לבן 29! למען האמת, הוא נראה משמעותית מבוגר יותר ממה שהיה אביו כשהחליט לעשות אותו. מעניין מאיפה הוא קיבל את הגנים הגרועים הללו.

    @דור,
    אל תהיה עצוב! ינחם אותך לדעת שהאמא הפולנייה כאן היא דור שני?

    @מקטרגים למיניהם,
    קומיקס יכול שלא לעסוק במוות, בהתאבדות או בשואה ועדיין להיות מצחיק. הנה, הקומיקס הזה עוסק בחוסר התכלית של קיומינו, והוא מצחיק.

  14. מאת רועי:

    כל כך הרבה מרמור וייאוש כל שבוע.
    למה?

  15. מאת נורית:

    דווקא הייתי בטוחה שאתה בלונדיני,בכל פעם שאתה מצייר את עצמך את מצייר בלונדיני. תוכיח שלא!

  16. מאת מעניין:

    מעניין לראות איך משבוע לשבוע הנטיות האובדניות שלך לאט לאט פחות מתמקדות במוות ועוברות לתהיות על מהות החיים שלך…

  17. מאת ניר:

    תכל'ס, נכון.

  18. מאת gkb:

    למתן-
    NEVER.

    אני אמשיך לקרוא אותך ואמשיך להתלונן!
    כי זה מה שקורה כשאתה ממצב את עצמך בתחום שמיצבת- כל הפסיכים האובססיביים מגיעים אליך.

    תגיד תודה שלפחות אין לי חתולים- אחרת הייתי זורק אותם עליך או לפחות שולח בדואר.

  19. מאת זאתי:

    הו לא, תמיד כשאני קוראת את התגובות לקומיקסים המעולים שלך [כל אחד ואחד מהם] אז אני נתקלת בתגובות כל כך טיפשיות…

    לדעתי הקומיקסים שלך ממש טובים, ולא אכפת לי איך אתה בוחר לצייר אותם אכפת לי ממה שהם מנסים להביע. [חוצמזה שאתה מצייר אחלה וזה כלכך מציק לי שאנשים חופרים לך על סגנון הציור שלך ומפספסים לגמריי את הפואנטה]

    ואני מאוד נהנית מההומור הדכאוני והשנון. אני אוהבת את הפאנץ' ליינים על המוות ועל חוסר התכלית ועל כל הדברים המדכאים האלה.
    ו-גאד, יש כאן תגובות של אנשים שרואים שהם אף פעם לא חוו דיכאון…

  20. מאת נערת התות:

    אדיר! אהבתי!

  21. מאת ללה לללה ללה:

    נו, איזה טיפש הוא… הוא לא יודע שהתשובה להכל היא שהחיים הם מעגל בלתי פוסק של ייאוש וחוסר סיפוק, ושהדרך היחידה לשבור אותו היא התאבדות?? הוא צריך לקרוא יותר קומיקסים, באמת.

  22. מאת רותם:

    מה שללה לללה ללה אמר.

השאירו תגובה

(required)

(required)

Some XHTML Allowed