חיים רק פעם אחת והלוואי והפעם הזאת תיגמר כבר.
בגלל השם אלברט ציפיתי לראות איינשטיין לא מוצלח המקלל את מר גורלו, את כישלונו האקדמי באותו חבר, וכנראה שהוא מוקף בקבוקים ריקים, ואולי גם זונה בלויה.
"הלוואי שלא הייתה לי דלקת פרקים" זה היה אחד די גאוני
מתן, יום אחד תצטרך לחשוף בפנינו את מערכת היחסים שלך עם השם אלברט.. הוא מופיע פה רבות בצורה מחשידה למדי… אלברט הטריד אותך מינית כשהיית ילד?
אה, כן, והיום הזה הוא היום. אני מחכה.
הפרספקטיבה של השולחן לא מספיק משכנעת
אדיר! אדיר אדיר אדיר אדיר אדיר!
נחמד.
אה, ואומרים "הלוואי ש" ולא "הלוואי ו".
Just saying.
לרצוּץ ומצוּץ הלוואי שתסתום את הפה. ככה זה נכוון?
משהו פה לא הגיוני: אם הפאנלים הראשונים קרו לפני 50 שנה, למה הם לא בשחור-לבן? או ש… יכול להיות שהפאנל האחרון מתרחש… בעתיד???
אחי.- חזק. בעיקר המשפט סיכום (חיים רק פעם אחת…)
ל"רגע רגע…": גם לפני חמישים שנים היו ציורים בצבע.
אתה רוצה לסיים את החיים שלך עד שיום אחד גל גדול שוטף אותך ואז את חושב לעזאזל אני לא יכול לנשום.
הייתם מצפים שבתמונה האחרונה, הזקן יגיד "הלוואי והייתי עושה את העבודה הזו!" טוב, לא באמת. מה שכן, לאלברט הזה יש אופי ממש חלש. לא פלא שהוא לא הגיע לשום מקום.
קלאסיקה בסוגה.
אגב, היודעים אתם מה הופך קומיקס "הו, לא!" למוצלח. כזה שבסיומו מתחשק לך לצעוק "הו, לא!". ובסיום הסטריפ הזה אשכרה צעקתי. בלב.
עברנו לקומיקס פעם בשבועיים?
אכזרי משהו.
שם (required)
אימייל (לא יוצג באתר) (required)
אתר
Some XHTML Allowed ביטול
הכניסו את כתובת המייל
Delivered by FeedBurner
בגלל השם אלברט ציפיתי לראות איינשטיין לא מוצלח המקלל את מר גורלו, את כישלונו האקדמי באותו חבר, וכנראה שהוא מוקף בקבוקים ריקים, ואולי גם זונה בלויה.
"הלוואי שלא הייתה לי דלקת פרקים"
זה היה אחד די גאוני
מתן, יום אחד תצטרך לחשוף בפנינו את מערכת היחסים שלך עם השם אלברט.. הוא מופיע פה רבות בצורה מחשידה למדי… אלברט הטריד אותך מינית כשהיית ילד?
אה, כן, והיום הזה הוא היום. אני מחכה.
הפרספקטיבה של השולחן לא מספיק משכנעת
אדיר! אדיר אדיר אדיר אדיר אדיר!
נחמד.
אה, ואומרים "הלוואי ש" ולא "הלוואי ו".
Just saying.
לרצוּץ ומצוּץ
הלוואי שתסתום את הפה.
ככה זה נכוון?
משהו פה לא הגיוני: אם הפאנלים הראשונים קרו לפני 50 שנה, למה הם לא בשחור-לבן? או ש… יכול להיות שהפאנל האחרון מתרחש… בעתיד???
אחי.- חזק. בעיקר המשפט סיכום (חיים רק פעם אחת…)
ל"רגע רגע…":
גם לפני חמישים שנים היו ציורים בצבע.
אתה רוצה לסיים את החיים שלך עד שיום אחד גל גדול שוטף אותך ואז את חושב לעזאזל אני לא יכול לנשום.
הייתם מצפים שבתמונה האחרונה, הזקן יגיד "הלוואי והייתי עושה את העבודה הזו!" טוב, לא באמת.
מה שכן, לאלברט הזה יש אופי ממש חלש. לא פלא שהוא לא הגיע לשום מקום.
קלאסיקה בסוגה.
אגב, היודעים אתם מה הופך קומיקס "הו, לא!" למוצלח. כזה שבסיומו מתחשק לך לצעוק "הו, לא!". ובסיום הסטריפ הזה אשכרה צעקתי. בלב.
עברנו לקומיקס פעם בשבועיים?
אכזרי משהו.